|
|
| חפש לפי שם אומן: | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | חפש לפי שם שיר: | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
| קרולינה סיפרה בראיון לעיתון "7 לילות" על יצירת השיר:
"יום אחד ישבתי בבית, מצוברחת לגמרי. גרתי באותה תקופה ברח' טרומפלדור מול בית קברות. הייתי אחרי גירושים. הפרוייקט שלי, פאנסט, הצליח, אבל זו הייתה הצלחה של אנדרדוג. לא היה לי כסף. המשפחה באילת... הכל עלה לי ביחד. מצב רוח. לקחתי מיקרופון והתחלתי להקליט סתם ככה: 'מנשימה את נשמתי, משמיעה את הגיגיי...' יצא שדנה (עדיני) עברה למטה עם האוטו. התקשרה. 'מה את עושה?' היא שאלה. 'מתאבדת' עניתי. היא עולה ורואה אותי, כולי בוכה. עולה, שואלת 'מה את עושה?'. 'סתם, זה אפילו לא שיר'. היא שמעה והתחילה לבכות. 'אולי נשיר את זה' היא אמרה. 'מה נשיר? אין לזה אפילו צורה של שיר!' - 'נשיר, יהיה בסדר'. התקשרה ליעלי (דקלבאום) דיברה איתה. ונהיה מזה שיר. לא חשבתי שיהיה שיר. לא חשבתי שהוא יצליח. אני אף פעם לא חושבת שמשהו יכול להצליח". |
|
|
RSS
תנאי שימוש
פסיכולוגית
פסיכולוג
תודות
צור קשר
מימה, 2024